בן 43 )נולד ב30.10.1980(, גרוש, ואב לשני בנים. פראמדיק, אח מוסמך ועוזר רופא בוגר מחזור ההסמכה הראשון בישראל. דודי,האיש המיוחד עם החיוך הגדול, הלב הענק והנפש העדינה, שתמיד נרתם לכל משימה, אהב את היחידה והיה גאה להיות חלק ממשפחת .669 מטופליו, מכל מסגרת בה פעל, באופן קבוע שיבחו את האיש שבידיו תמיד הרגישו בטוחים ומטופלים היטב, והוא- התרגש מכל מטופל מחדש, מכל הזדמנות לעזור. ספד לו אחד מחבריו, רופא ביחידה: "איך אפשר לסכם אדם? כל אדם הוא עולם ומלואו, ודודי היה חתיכת עולם. דודי היה אבא, אח, בן, פראמדיק ומטפל בחסד, ומעל הכל הוא היה חבר. חבר שנותן לך את הנשמה ולא לוקח כלום, חבר שנמצא שם בשבילך תמיד, עם חיוך רחב, עיניים טובות, המון סבלנות ורצון טהור להטיב, עם כל אדם, בכל מצב. כל חייו סבבו סביב הנתינה, למשפחה , בעבודה, לצבא, למדינה ולחברים הרבים שהעריצו אותו במובן העמוק של המילה. מהרגע הראשון שפגשת את דודי ידעת שאתה בנוכחות של תופעת טבע, חד פעמית, יפיפיה, בלתי נשכחת ובלתי מנוצחת. הצחוק המופלא וההומור שלא מפסיק לעבוד, ברגישות, מנחם ומעודד גם ממרחק של מקום וזמן. תמיד תישאר איתנו, פיסה קטנה של תום וטוב בלב הקרוע שלנו. זכרך יהיה ברוך." כתבו עליו מטפלים נוספים: "דודי היה חבר גם בסורוקה וגם במילואים עשינו קורס רופא/ פרמדיק יחד ייזכר בליבי תמיד כאדם עם חוש הומור ושמחת חיים איש גדול עם לב ענק ורגיש ייחסר לכולנו , יהי זיכרו ברוך" "כואב הלב. איש-ענק, טוב לב ויקר תמיד חייכן ורק רוצה לעזור לכולם. כל כך עצוב. ברוך דיין האמת" "כל כך עצוב. חבר טוב, תמיד שמח, מקצוען, מלא מוטיבציה, אבא מסור לילדים קטנים. קשה לעכל"